פסק-דין בתיק ת"א 35683-11-11

לפניי תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה על ביטולה של התקשרות בינו לבין הנתבעת לרכישתו של רכב מסוג "רנו מגאן" שנת ייצור 2005 מ.ר. 1240114 (להלן: " הרכב"). כמו כן, עתר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו בשל מעשי ומחדלי הנתבעת. לחילופין עתר התובע לאכיפת ההסכם, על דרך של המצאת רכב חלופי התואם את ההסכמות בין הצדדים.

בכתב התביעה, טען התובע כי ביום ה- 29.9.09 ביקש להתקשר בהסכם עם הנתבעת לרכישת הרכב. באותו מועד, נאמר לתובע כי הרכב לא עבר תאונה כלשהי ולא נתגלו ביחס אליו תקלות משמעותיות. לשיטת התובע, היוו מצגים אלו, תנאי בלעדיו אין לרכישת הרכב.

בהמשך וקודם העברת הבעלות ברכב, ביקש התובע לקבל לידיו פלט של היסטורית התיקונים והטיפולים ברכב. פלט זה נמסר לידיו וממנו למד התובע כי אכן לא נדרשו ביחס לרכב טיפולים או תיקונים משמעותיים.

ימים ספורים לאחר רכישת הרכב, התגלתה ברכב תקלה במסגרתה כבה המנוע תוך כדי נסיעה. תקלה זו חזרה על עצמה מספר פעמים עד כי התובע נדרש להותיר את הרכב במוסמך לתקופות ארוכות לצורך טיפול. רק בשנת 2011, משהתגלה ליקוי נוסף ברכב, בעת שהתובע מצוי בטיול בצפון הארץ, הוא הגיע למוסך אחר של הנתבעת, ביקש לקבל לידיו פעם נוספת את היסטוריית הטיפולים והתיקונים, שאז התברר כי הפלט הקודם אשר נמסר לידיו אינו תואם כלל את היקף הטיפולים והתיקונים שבוצעו ברכב.

על בסיס מידע זה, ביקש התובע לבטל את ההתקשרות ולקבל את הפיצוי המפורט בכתב התביעה.

במסגרת כתב ההגנה, טענה הנתבעת כי ההסכם בין הצדדים קבע מפורשות, כי הרכב נרכש על ידי התובע במצבו AS IS. עוד נטען כי הרכב נמכר דווקא בשל הסכמה זו של הצדדים, בהנחה משמעותית של 19% וכי יש לכבד את חופש ההתקשרות החוזי שבין הצדדים.

לשיטת הנתבעת, הרכב נשוא הדיון לא היה רכב חדש והיקף הקילומטראז' שנרשם במד האוץ, גילה בהכרח שמדובר ברכב משומש אשר באופן טבעי נדרש לטיפולים ותיקונים. הנתבעת טענה לאשם תורם בשיעור של 100%, כמו גם לצורך בקיזוז דמי השימוש הראויים ברכב.

הוסיפה הנתבעת וטענה כי כל טענותיו של התובע הנן בגדר טעות בכדאיות העסקה שממילא אינה מהווה עילה לביטול. מעל לכל אלה, הוסיפה הנתבעת וטענה כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר עד כי נגרם נזק ראייתי לנתבעת ובכך יש כדי להביא לדחיית התביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, נתתי דעתי לעדויות הצדדים ולסיכומיהם בפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמיי להלן.

השאלה הראשונה אליה נדרשתי במסגרת תיק זה היא שאלת המצגים אשר הוצגו בפני התובע קודם רכישת הרכב. בעניין זה, מצאתי לאמץ את גרסתו של התובע ולדחות את גרסתה של הנתבעת.

התובע העיד בפניי כי ביקש ואף צפה בהיסטוריית הרכב בחצרי הנתבעת וזאת קודם רכישת הרכב.

על אף חקירה נגדית ארוכה ונוקבת, לא נמצא כרסום בגרסתו של התובע ביחס לאירועים ביום ה- 29.9.09, כמו גם ביום ה- 30.9.09.

מאידך והגם שמתצהירו של מר דיבון, מנהל השירות של הנתבעת, עלה כי נמסר לתובע מלוא המידע שנתבקש על ידו וכי הוא עתר לקבל לידיו את היסטוריית הטיפולים והתיקונים רק לאחר ההתקשרות, התברר מחקירתו הנגדית כי מר דיבון לא היה כלל מעורב באירועים העובדתיים, לא שוחח עם נציג המכירות אשר ייצג את הנתבעת בתהליך המכירה ובא בדברים עם התובע, וכל עדותו הייתה, לכל היותר, בגדר עדות שמועה או סברה.

אציין כי מר דיבון נשאל מפורשות לעניין ידיעותיו באשר לאירועים העובדתיים וחזר והבהיר כי האמור בתצהירו בנושא זה, מקורו בנהלי העבודה של הנתבעת באופן כללי ולא בידיעה פוזיטיבית ופרטנית, באשר לאירועים נשוא התביעה (בעניין זה מפנה לעמוד 20 שורות 5-20 לפרוטוקול הדיון).

מטעמה של הנתבעת נחתם גם תצהיר תשובות לשאלון באמצעותו של מר דיבון, כאשר באותו תצהיר חזר מר דיבון והצהיר כי למיטב ידיעתו לא היו ברכב פגמים מהותיים או אירועים חריגים וכי הועבר לידי התובע פלט היסטוריית הטיפולים ברכב.

ואולם, כפי שעלה במסגרת החקירה הנגדית, לא מדובר בידיעה ממשית או אפילו בבירור עובדתי מול האדם עמו היה התובע במגע, אלא במסקנות של העד על בסיס נהלים כלליים של החברה, וזאת בלבד.

שעה שמחד, קיים תצהיר התובע המתאר באופן בלתי אמצעי ואמין את האירועים העובדתיים ומאידך, קיים תצהיר המתבסס רובו ככולו על נהלים ולא על עובדות, מצאתי לאמץ את גרסתו של התובע באשר לאותם אירועים.

למעלה מכך, המסמכים אשר צורפו לתיק בית המשפט מטעמו של התובע, תומכים במידה רבה בגרסתו. כך, צירף התובע לתצהירו את נספח 2, הוא פלט היסטוריית הרכב אשר נמסר לו ביום ה- 30.9.09. מפלט זה עולה מפורשות כי בין השנים 2006 למועד רכישת הרכב, לא נרשמו תיקונים כלשהם.

אוסיף ואציין כי מעבר לחוסר בציון המקרים בהם בוצעו תיקונים ברכב, גם ביחס לטיפולים השוטפים, קיים פער בין נספח 2 לבין היסטוריית הרכב אשר נמסרה בסופו של יום לתובע, כאשר ההיסטוריה המלאה כוללת פירוט רב בהרבה.